<h1>שו"ת הר"י מיגש סימן קע"ב</h1>
<h2>דף מב.</h2>
[מהימנת לי כבי תרי]. מי שהאמין את חבירו כשני עדים לענין פריעת הממון, שאם פרעו לפני עדים והעידו עליו שנפרע אין עדותן מועלת כלום ויהיה דינו כדין שתי כתי עדים המכחישות זו את זו, ואוקי ממונא בחזקת מאריה. ואם יש ביד התובע שטר ישאר בחזקתו ואין לו תקנה לענין פרעון הממון אא"כ יקרע את השטר, ואם השטר מצוי יעיד על עצמו זה הנאמן כשני עדים ויאמר להם היו עלי עדים שקבלתי ממוני ויצא לו זה מההכחשה [וההזמה, לפי שההזמה] בגוף העדים, וכשהעידו בגופו שנים שאמר להם היו עדים עלי היתה עדותן קיימת.
